מה ההבדל בין SVG, EPS ל-AI? הכל במאמר אחד

ראשית: מיקומו של שלושת הפורמטים במשפט אחד

SVG: תקן וקטורי פתוח המיועד לאינטרנט, והדפדפנים תומכים בו באופן מובנה; EPS: פורמט החלפה ותקני לדפוס הוותיק המבוסס על PostScript; AI: פורמט קובצי עבודה בלעדי של Adobe Illustrator. שלושתם שומרים גרפיקה וקטורית, אך מיקומם והאקוסיסטמה שלהם שונים מאוד. הבנת החלוקה הזאת מונעת בחירת פורמט שגוי במסירה וחוסכת עבודה חוזרת.

שנית: השוואה מפורטת של שלושת הפורמטים

נושא להשוואה	SVG	EPS	AI
מהות	תקן פתוח של W3C (XML)	פורמט מעטפת PostScript	פורמט בלעדי של Illustrator
מידת הפתיחות	פתוח לגמרי וקריא בטקסט	המפרטים פורסמו והתמיכה רחבה	פורמט סגור
תצוגה בדפדפן	תמיכה מובנית	לא נתמך	לא נתמך
שימוש עיקרי	אייקוני אינטרנט, איורים, תרשימים	מסירה לדפוס ולחריטה	קובץ מקור של העיצוב
יכולת עריכה	עריכה ברמת הנתיב	מוגבלת	שכבות, ארטבורדים ואפקטים מלאים

שלישית: SVG; הבחירה הראשונה לאינטרנט ולרב־פלטפורמיות

נקודת החוזקה של SVG היא הפתיחות וההתאמה לאינטרנט: הדפדפן מציג אותו ישירות, CSS ו-JavaScript יכולים להחליף את צבעו ולהנפש אותו, הנפח קטן והדחיסה יעילה, וכל עורך טקסט יכול לשנות אותו. המגבלה שלו היא שהצבעים מבוססים בעיקר על RGB, ולכן התמיכה בצבעי ספוט ובדפוס עליו (overprint) בדפוס מקצועי חלשה; תהליכי דפוס מתקדמים עדיין נוטים ל-PDF/EPS. לחומרי אינטרנט יומיומיים, לאייקונים וללוגו, SVG הוא התשובה המובנית. בנוסף, אפשר להטמיע SVG ישירות ב-HTML, כך שהאייקון נטען עם העמוד עצמו ובקשת תמונה אחת נחסכת; ואם צריך תמונה רסטרית, אפשר לייצא PNG בכל רזולוציה בכל עת.

רביעית: EPS; פורמט ההחלפה הוותיק לדפוס

‏EPS מתאר צורות באמצעות PostScript, והיה פורמט המסירה הסטנדרטי בתעשיית הדפוס והחריטה, וכמעט כל תוכנות הסדר־עמודים והחריטה מקבלות אותו. שימו לב לשני נקודות: EPS ישן אינו תומך בשקיפות חיה (אפקטים שקופים ממוזגים זה בזה), והדפדפן אינו יכול להציג אותו ישירות. בשנים האחרונות PDF החליף את EPS במקרים רבים, אך מדפיסים רבים עדיין מבקשים EPS. במסירה אמיתית כדאי לשים לב: חלק מהמכשירים הישנים מכירים רק גרסאות ישנות של EPS, ולכן כדאי לבחור את אפשרות הגרסה בקפידה; ואם העיצוב כולל שקיפות, כדאי לוודא לפני המסירה ב-EPS שתוצאת המיזוג תואמת את הציפייה.

חמישית: AI; קובץ העבודה של המעצב

‏AI הוא הפורמט המקורי של Illustrator, והוא שומר במלואו על שכבות, ארטבורדים, אפקטים וטקסט ניתן לעריכה; במילים אחרות זהו קובץ פרויקט ״בתהליך״ ולא קובץ מסירה. זהו פורמט סגור, וניתן לפתוח ולערוך אותו רק ב-Illustrator או בתוכנות תואמות. אין להשתמש בקובץ AI ישירות באינטרנט, אלא לייצא אותו ל-SVG או ל-PNG. מכיוון שקובצי AI כוללים לרוב שכבת תאימות של PDF, תוכנות רבות שאינן של Adobe יכולות להציג את תוכנם, אך עריכה מלאה עדיפה להתבצע ב-Illustrator כדי לא לאבד אפקטים.

שישית: איך בוחרים ואיך ממירים ביניהם

בעניין PDF: הוא כבר הפך לבחירה המרכזית במסירה דפוס מודרנית, ומשלב גם יכולות וקטוריות גם סידור טקסט. אם הדפוס לא ציין פורמט, מסירת PDF בדרך כלל בטוחה יותר מ-EPS; באינטרנט התשובה היא תמיד SVG. לכל פורמט תפקיד משלו, ואין בו עדיפות מוחלטת, אלא רק התאמה לתרחיש.

• לאינטרנט: בלי ספק בחרו SVG;
• אם הדפוס מבקש EPS או AI: פתחו את ה-SVG ב-Illustrator או ב-Inkscape ושמרו אותו בפורמט המבוקש;
• אם קיבלתם EPS או AI ורוצים להעלות לאינטרנט: פתחו אותו בתוכנת עיצוב, ייצאו SVG ודחסו אותו עם SVGO;
• לארכיון לטווח ארוך: שמרו את קובץ המקור ב-AI לצד עותק SVG, כדי לקבל גם ניתנות לעריכה וגם תאימות כללית.

אם עדיין אין לכם לוגו וקטורי, אפשר להמיר תמונת רסטר ל-SVG באמצעות כלי המרת הלוגו לגרפיקה וקטורית, בחינם וללא הרשמה; לתהליך המלא ראו את מדריך וקטוריזציית הלוגו. להמרה כללית של תמונות רסטר אפשר להשתמש בכלי המרת התמונה ל-SVG; ולהכרת ערך ה-SVG קראו את ששת יתרונות של SVG.